החברותא המושלמת

הכותרת של הרשומה הזו קצת מטעה, כי אני לא יודעת מיהי החברותא המושלמת. אני גם לא בטוחה שאני יודעת מה הקריטריונים לחברותא טובה יותר. לחברותא שהיתה לי השבוע הגעתי מלאה בחששות. חלק מהחששות היו קשורים לשיעור. זה שיעור בזהר, ולכן לצד השמחה הגדולה שהשיעור הזה מביא איתו, אני מרגישה מעט חשש. קבלה, נו, זה נושא מאיים (אחת הבנות אמרה אחרי השיעור: אני לא מרגישה בנוח ללמוד זהר לפני שאני יודעת תנ"ך. מבינים? יש היררכיה בלימוד וכשלומדים זהר לפני שעוברים על כל הגמרא, מדלגים עליה. וממתי זה טוב לשבור היררכיות?).  אבל אני מודה, שלמרות שהיו קיימים חששות אחרים, רב החששות עלו כשהמורה אמרה שנתחיל את השיעור בלימוד קצר בחברותות.

אני תמיד מרגישה שאני עושה משהו לא בסדר כשאני בחברותא. אני תמיד מנסה להסתיר מה אני יודעת ומה לא, כדי ליישר קו עם החברותא שלי. אני לא רוצה להרגיש שהחברותא יודעת יותר ממני, אבל גם לא שאני יודעת יותר ממנה. כשאני מכירה את האדם איתו אני הולכת ללמוד, אני יודעת למה לצפות. וכאן, בשיעור, לא הכרתי את החברותא שלי. זה פשוט היה האדם שיושב משמאלי. בחור בגילי, אני משערת, שנראה כאילו הוא חזר מהים, כי יש לו שיער בלונדיני מתולתל ודי ארוך, שנראה צרוב משמש. הוא לא היה דתי. מיד חשבתי על ההסתרה שצפויה לי. אני לא אגלה לו שאני כבר מכירה את הסיפור על בריחת רשב"י למערה ושהייתי בשיעורים הקודמים, ושאני מכירה גם את הגירסא של הזהר ושל המדרש לסיפור הזה. התמלאתי במתח. אבל אז, שיניתי מדרכי. במקום להסתיר, שאלתי את החברותא שלי: אתה רוצה שנקרא את הארמית, או את התרגום? ניסינו לקרוא ארמית ואז את התרגום, אבל זה היה מסורבל. ויתרנו על הארמית.  התחלנו לקרוא את התרגום לעברית ומיד שמתי לב, שהקטע שאנחנו לומדים בשיעורים האחרונים, קטע שמתאר מפגש בין רשב"י לאליהו הנביא, הוא קטע שמשתמש בטריק דרשני קלאסי. אליהו אומר לרשב"י (או שהדרשן אומר לנו): מכיר את הפסוק הזה והזה? חשבת שהמשמעות שלו היא כזו וכזו?  לא נכון. המשמעות היא אחרת. איך אני יודע? כי בספר אחר מופיע פסוק אחר, ויש מילה משותפת בינו לבין הפסוק שלנו. במקום לשמור את הסוד הזה אצלי, שזה מה שהייתי עושה בדרך כלל, והכל כדי להאחיד את הרמה, אמרתי לחברותא שלי: אתה מכיר את המבנה הזה? זה מבנה מאד קלאסי. ותיארתי לו את השתלשלות העניינים. יצרתי לעצמי רשת ביטחון, תיארתי לו את המבנה ואמרתי לו: אני מתארת לעצמי שזה מה שיהיה.

המשכנו ללמוד. זה קטע קשה מבחינה תוכנית בזהר. אני מתכוונת לומר שהקטע קשה כי הוא עוסק בפרשיות הקללות שבתורה. זה לא בדיוק נושא קל. אחרי הכל, כשקוראים את הפרשיות האלה בבית הכנסת, הרבה מנסים להתחמק מקריאתן ומהעליה לתורה. השאלה שהזהר עוסק בה בקטע הזה היא, בניסוח גס, האם יהיה סוף לצרותינו. שאלה לא פשוטה.  ואיך הזהר מנסה לפתור את השאלה הזו? בעזרת הוכחות דרשניות מהפסוקים. למדנו את הקטע בצורה לינארית, מילה אחרי מילה, שורה אחרי שורה, מהוכחה אחת לאחרת. החברותא שלי הפסיק את הלימוד הלינארי ושאל, איפה המיסטיקה. הרי הזהר קשור לקבלה. מה כל הלימודים האלה? השאלה הזו, כשלעצמה, לא חדשה לי. בשיעור הראשון תלמידה אחרת שאלה בדיוק את אותה השאלה. איפה המיסטיקה ולמה כולם לומדים כל הזמן? אבל הצפת השאלה הזו שוב חידדה אצלי את התחושה שהלימוד יכול להיות בסיס להתעלות בכל מיני נתיבים, אל כל מיני מדרגות. הלימוד לא חייב להיות רק לימוד. הוא מסתורי, הוא מורכב ורב רבדים, כי מתחת לכל הידע שנראה יבש כלפי חוץ, יכולה להסתתר חוויה. וכאילו שהחוויה האינטלקטואלית לא מספיקה, לימוד יכול לצפון בתוכו גם חוויות רגשיות ומיסטיות. שמחתי על התזכורת לנקודות האלה.

אחרי שעזבנו את הלימוד הלינארי, חשבתי פתאום, שאולי החברותא שלי בכלל לא יודע איך רשב"י נכנס למערה. שאלתי אותו אם הוא מכיר את הסיפור על רשב"י במערה. סיפרתי לו בכלליות את הסיפור ואחר כך שאלתי אותו אם הוא רוצה לקרוא אותו במקור. קראנו את סיפור רשב"י במערה. באיזשהו שלב ערכתי יחד איתו את מניין השנים: שתים עשרה שנה במערה, יציאה קצרה ואז בחזרה למערה, לעוד שנה אחת. החברותא שלי היה המום: "שלוש עשרה שנה? " "כן", הנהנתי. "להיות כל כך הרבה זמן במערה?" הוא שאל.  "אדם יכול לפתח כל מיני אידאלים בתקופה כזו, והם לא יתיישבו עם המציאות!" .

אני מכירה את האגדתות על רבי שמעון כבר כך וכך שנים, וגם את הטענה הזו, על האידיאליזם הנוקב של רשב"י, שמושמעת בכל מיני הקשרים. פתאום שמעתי אותה ממישהו לא משוחד, שלא ינק את הדברים האלה מילדות. זה נתן לה תוקף מיוחד בעיני. גם הפך אותה לאמיתית יותר: אתה לא חייב לשבת שנים בבית מדרש כדי להגיע למסקנה הזו. כנראה היא טבעית.  שמחתי מאד על שני הדברים האלה שהקפיצו אותי. וגם על ההקשבה והדיבור הנינוח שהיו תוך כדי החברותא.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s