משהו לפסח: 1

יש חגים, שנראו שונים מאד בימים עברו. פסח הוא לא אחד מהם ואפשר להבין את מקורות מנהגי החג בהשוואה למנהגים מימי-קדם. לפני שאכתוב על פסח, אני רוצה להדגים את העניין על שמיני עצרת. שמיני עצרת ידוע היום בשם "שמחת תורה" ואנחנו חוגגים בו את סיום קריאת פרשיות התורה. היו שתי שיטות ידועות לנו לקריאת פרשיות התורה: השיטה הבבלית, לפיה מחזור קריאת התורה פרוש על פני שנה אחת ולעומתה השיטה הארצישראלית, בה הקריאה היתה פרושה על פני שלוש שנים (תארו לכם, שנה ראשונה כל הסיפורים הכיפיים עד יציאת מצרים, ואז בשנה השניה מצוות המשכן וקרבנות ובשלישית שוב קצת אקשן ואז החזרה על ספר דברים. מעניין). ברגע שגיליתי את שתי המסורות האלה התחלתי להתנגד לשימוש בשם "שמיני עצרת" "שמחת תורה". מכיוון שהשינוי מתחיל בך, התחלתי לקרוא לחג שמיני עצרת ולעמוד על כך שהמהות שלו היא לא סיום קריאת התורה, אלא החג, כלומר הרשות לבשל בשביל לשמוח. משם (ומפורים, שלא הצליח להתחבב עלי כפי ששמיני עצרת הצליח) התחילה להתהוות הפילוסופיה שלי אודות החגים: חגים הם מאורע שמח. כשאנחנו שמחים אנחנו חוגגים גם במאכל ובמשקה. כל תוספת למאכל ולמשקה הרי היא כפרפרת לפת. היסוד העמוק ביותר של השמחה בחג הוא זה הארצי והפשוט והגשמי. מכאן אפשר להמשיך ולספר מדרשים, אבל רק אחרי שמבינים שזה היסוד.

והנה מגיע פסח. בכל שנה אני נדהמת מחדש מכמות האנשים שלא אוהבים את החג הזה. האנשים האלה הם אשכנזים בדרך כלל (ואז הם בוכים ומלינים על מה שהם מכנים "שבוע של צום") או חולי ניקיון (ואז הם בוכים על הנקיונות המרובים שקודמים לחג). אני לא אשכנזיה ולא חולת ניקיון (כאן אמהר ואסייג ואומר שאני משתדלת מאד לחיות בסדר ובניקיון ואפילו מצפה לשלב שבו הסדר והניקיון שמסביבי יהיו קשורים פחות לרצונות של שותפות לדירה ויותר לרצון שלי). אז מנקים קצת לפסח, אז מה? ובאשר לאשכנזיות ולאיסור אכילת הקטניות, נזכרתי לפני כמה רגעים בנסיעה שלנו לדודה, ואיך שם היתה מקבלת את פנינו כמה שעות לפני ליל הסדר עם תבנית ענקית של אורז ועוד תבנית ענקית של עוף בתנור עם תפוחי האדמה הטעימים ביותר שאכלתי אי פעם. זה לא משהו שיכול לקרות לאשכנזי בבית של דודתו האשכנזיה. אין ספק שהדיונים על האורז של הדודה השניה היוו חלק מהותי בשיחה ב"שולחן עורך".

בכל אופן, פסח מגיע ואנשים לא אוהבים את החג הזה ואני נדהמת מהם. אבל על טעם וריח אין מה להתווכח. שמעתי שיש גם אנשים שלא אוהבים את יום כיפור. את העולם אי אפשר לתקן בבת אחת. אני מקווה שהם ימצאו את הדרך הצנועה לחבב על עצמם את החג. בכל זאת, למה לעבור שבוע ברגשי טינה ומרמור? לאותם אנשים מוקדשות השורות הבאות, שהן אמירה קצרה והתחלתית, ללא ביסוס במחקר, על אופיו של החג בימי-קדם. ימי-קדם הוא ביטוי מאד יפה ואמשיך להשתמש בו, אולי גם בעל-פה בעזרת-השם.

אם כבר הזכרתי את יום כיפור, מסכת יומא (אני עוקבת אחרי המשניות, לא אחרי הגמרא) עוסקת ברובה (שבעת הפרקים הראשונים) המוחלט בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. רק הפרק השמיני דן במה שעבורנו הפך לעיקר היום: הצום ושאר עינויי יום כיפור. נדמה לי שאפשר לומר שמבנה המסכת מצביע על כך שמיקוד היום השתנה. פעם הייתי בשיעור של איזה רב, אני לא זוכרת מי, והרב ניסה להמחיש לנו את הפער בין יום כיפור בימינו ליום כיפור בימי-קדם (רואים איזה ביטוי נהדר זה?). הוא תאר איך נעמוד בבגדים לבנים לכבוד היום, נעמוד בשקט ובכוונה, ופתאום תשמע געיה קורעת לב שתיפסק באחת, כשהפרים מהם מקריבים את קרבנות היום ישחטו, ואחר-כך ריח הבושם שהזלפנו על עצמנו לכבוד יום-כיפור יתערב בריח של – אין מנוס מלהגיד את זה – מנגל. כי זה הריח של פר שנשרף על גבי המזבח. זה מה שאנחנו מבקשים לחזור אליו כשאנחנו מתפללים לשיבת ה' לציון. (גירסא נוספת של המשפט היתה עשויה להיות: זה מה שאנחנו מבקשים לחזור אליו כשאנחנו מתפללים לשיבת ה' לציון? אני לא זוכרת את הטון בו הוא אמר את הדברים). לעומת מסכת יומא, שמתארת חג בעל אופי שונה ממה שמוכר לנו, מסכת פסחים מאוזנת יותר. הפרקים הראשונים דנים באיסור החמץ ובאיסור מלאכה בערב פסח, שני דברים שבהחלט רלוונטיים גם באין בית-מקדש. פרקים ה-ט עוסקים בהלכות קרבן פסח ופרק י' חוזר לליל הסדר. לצד מצוות הקרבת הקרבן, שממלאה נפח גדול מהמסכת, נמצאות שאר מצוות החג והן תופסות נפח סביר יותר מאשר הנפח המוקצה לשאר מצוות יום הכיפורים  במסכת יומא. הבסיס לחלוקה זו טמון אולי במקרא: יום-כיפור המקראי ממוקד יותר בהלכות הקרבנות. לעומת זאת, ברובד המקראי כבר קיים עיסוק בהגדה, כלומר בסיפור הנס. אולי זה הבסיס ליחס ה"שוויוני" יותר למצוות שאינן קשורות למקדש.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “משהו לפסח: 1

  1. נראה לי שהתכוונת במשפט:
    "התחלתי להתנגד לשימוש בשם "שמיני עצרת". מכיוון שהשינוי מתחיל בך, התחלתי לקרוא לחג שמיני עצרת"
    לכתוב "שמחת תורה" בחלק שבגרשיים… 🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s