דודי

כשהיינו מדברים, דודי הבין, היה משלים משפטים ולפעמים היה מושך לי אותם מהלשון ואומר אותם בלי שהתחלתי אפילו. בבית הייתי פושטת את בגדי המטונפים מבחוץ, ולובשת חדשים, נקיים, במקומם. דודי היה עומד בצד השני של הדלת, מחכה לי, מתופף קלות על הדלת. שעות היינו מסתובבים ברחובות, מגיעים אל תוך החומות, נעלים מחליקות על המרצפות המלוטשות, משייפות אותן עוד. אחרי גשם היינו נופלים בסיבובים, כי אין חיכוך בין הסוליה למדרכה. היינו גם משחקים. פעם שיחקנו בקוביות ופעם אחרת בארבע נעליים. ניצחתי רב הפעמים. היו משחקים אחרים. הלכנו יותר מששיחקנו. לפעמים היינו מתחילים משחק ומפסיקים באמצע, כי העדפנו לדלג ולהמשיך את הדילוגים בהליכה. לא רק בעיר טיילנו. יצאנו מחוצה לה אל המעיין, לשבת בנקבה הקרה והחשוכה. שם דודי היה אומר את כל המשפטים שלי בלי שהתחלתי אפילו לחשוב אותם. ניסיתי לא לחשוב אותם ולהגיד אותם מיד, לפני שיספיק, אבל אז לא הצלחתי לדבר בכלל.

פעם אחת ישבתי בנקבה יחד עם דודי. נכנסנו בשירה כשעה לפני השקיעה ודיברנו עד שדודי משך את כל המשפטים שלי אליו ולא היה לי יותר מה לומר. כשיצאנו כבר החשיך ודודי נעלם.

שכובה על הגב, יד אחת מונחת על המצח והיד השניה מטיילת על הקיר, ניסיתי לא להיזכר בדודי ולא הצלחתי. שמעתי אותו מדבר והלב שלי החסיר פעימה. כמה פעמים זינקתי בעקבות הקול שלו לדלת, מוכנה לפשוט פיג'מה ולצאת אחריו לעיר העתיקה, לשבת במנהרות ולשיר. אבל כשהגעתי, לא עמד איש מאחורי הדלת. שאלתי אנשים שהכירו אותו שאלות אגביות, שאלתי אם הוא מזכיר אותי, אבל הם לא ראו אותו כבר חודשים ובכלל היו בטוחים שעבר דירה. במיטה שלי עשיתי לעצמי פיזיותרפיה לכאב, הכרחתי את עצמי לנשום למרות שהריאות הרחבות מאוויר העיקו על הלב והכליות שלי. זה לא ריפא את הכאב, שלא חלף, רק עבר למקום אחר. למשל, יומיים אחר-כך הייתי בטוחה שכואב לי במקום איזו יד חסרה, יד כזו שצומחת מהעורף, או סביב הכתפיים, כמו צעיף. הלכתי בעיר העתיקה לבד, חיפשתי אחריו אחרי הגשם ולא החלקתי באף סיבוב, משום שנאחזתי במעקה. בשניים אף אחד מאיתנו לא יכול היה לאחוז במעקות.

דודי היה נגלה אלי בחלומות והיה כועס עלי. לא הבנתי למה הוא כועס עלי בחלום, כי כשהיה לידי בגופו לא צעק עלי אף פעם, רק חייך וצחק. לא זכרתי את החלומות אחרי שהייתי קמה, אבל לא הצלחתי להבין מדוע אני מתעוררת בהרגשה רעה. כעבור זמן, בדרך כלל על  כוס הקפה השניה, כבר נזכרתי בכל מה שאמר, וכל העלבונות שהטיח בי בלילה היו נחרטים בי. חשבתי שאולי אני צועקת מתוך שינה, מרב רע, אבל ידעתי שלא, משום שקמתי בשיניים חשוקות, לפעמים בלשון נשוכה. אחרי שהתחיל להתגלות אלי בחלומות הלכתי באותם שבילים שדרכנו יחד ופיזרתי עליהם קוביות כמו סימני דרך. רציתי לפזר פירורים מתוקים עד אלי, שיאסוף אותם אחד-אחד בלשונו ויגיע אלי שיכור מדבש ולא ילך שוב. אבל איך ישמרו פירורים מתוקים? הרוח תזרה אותם והגשם ימוסס אותם. לכן פיזרתי את הקוביות שהיינו משחקים בהן. בניתי קוביה גדולה והצבתי מול פתח ביתו. דודי לא בא לאסוף את הקוביות ולא ראה את הקוביה הגדולה שבניתי. השכנים שלו לא שמעו עליו ולא היו בטוחים שדודי גר בבניין אי פעם. "אני מתגעגעת אליו", אמרתי להם, הם הנהנו כמבינים אבל ידעתי שהם צוחקים לי.

לילה אחד לפני שנגלה אלי בחלום נשמע התיפוף המוכר על הדלת. דודי דופק עליה, שאפתח. הסתכלתי דרך העינית ולא ראיתי דבר, אבל ידעתי שזה הוא, שמעתי אותו קורא לי. נצמדתי לדלת והרגשתי אותה רועדת מתחת לנקישות. החזקתי את המפתח בתוך המנעול, מוכנה לסובב. " תפתחי לי", דודי שר לי. "תפתחי לי, קר לי ורטוב לי בלילה, בגשם". הוא עוד לא נכנס פנימה, תמיד עמד מבחוץ וחיכה לי שאבוא אליו. חשבתי שהוא חזר אלי. חשבתי שאתפקע מרב שמחה. חשבתי שאני לא יודעת איך נחזור ונמשיך, כי אף פעם לא ניסינו. הוא המשיך לשיר כדי שאפתח את הדלת. הדלת החלה להירטב מדמעות. בכיתי בנשימות עמוקות, שואפת ברעד ונושפת בקושי. חשבתי שאני אומרת לו שלום. חשבתי שאני לא יודעת איך אפסיק להתגעגע אליו. חזרתי למיטה ונשכבתי עליה, רועדת, יד אחת מכסה את העיניים והיד השניה מטיילת על הקיר. דודי משך אליו את מה שחשבתי. כשפתחתי את הדלת הוא לא היה שם.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “דודי

  1. רוני, הכתיבה שלך גורמת לי לרצות לקרוא עוד.
    אני ממש אשמח אם תכתבי ספר שירים או אוסף סיפורים ביום מן הימים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s