מפרשת יתרו

ואז הם שואלים, איך רואים קולות. ובכן, אף אחד לא ראה קולות, לא שמע מראות, לא הריח צבעים ולא מישש ריחות. לא היתה סינסתזיה, שם, על הר סיני. היתה יראה פשוטה. העם ירא מפני הקולות, ולכן נע ועמד מרחוק.

ובכל זאת, נניח שהיתה סינסתזיה. למה היא חשובה לנו? לא יודעת. למה היא חשובה לי? כי חוסר היכולת להצביע על דרך אחת לקלוט דברים, במיוחד כאלה שערוץ קליטתם מוחלט ותחום מסמלת בעיני את גבולות היכולת שלי להבדיל בין דברים. ולי אישית חוסר היכולת להבדיל בין דברים חשוב לפחות כמו היכולת להבדיל בין דברים. אני לא יודעת אם סיפרתי על החוויה המכוננת שלי מהתואר הראשון. זה היה בשעור במבוא למדעי הצמח, ולמדנו על ציאנובקטריה בתור צמח, כשרק לפני רגע יצאנו משיעור מיקרוביולוגיה, שם למדנו על בקטריה חשובה, הציאנובקטריה. וזה לימד אותי, שלסווג דברים זה טוב וחשוב, אבל לציאנובקטריה עצמה ממש לא איכפת מה יש ללינאוס להגיד עליה, והאם היא אצה, מייצבת חולות או בקטריה. מה שיש לנו להגיד על עצמנו ועל אחרים זה נחמד מאד, אבל יש לזה גבולות, ואת זה צריך לזכור בכל פעם שבונים תאוריה. צריך לתת את הדעת על כך שבכל רגע מישהו יפרוץ אותה. ואולי זה בעצם מה שפופר התכוון. גם אותו לקחו בסוף בערבון מוגבל.

קדימה עולם, תפתיע אותי. מבטיחה לאכזב אותך ולהחזיר אותך למסגרות באדיקות.

_______________________

אומרים שזה קשור לסינסתזיה מהסוג הסינתטי.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “מפרשת יתרו

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s