שיהיה חינוכי

ובינתיים הצדיקים האמתיים כבר יצאו בקריאה להוסיף על הטוב במקום לזעוק נגד הרע, והנה עוד מעט הם ישתלטו על הוצאת ספרים ויפרסמו עשרות, מאות, אלפי ספרים שיעבירו את המסר הנכון, ובמקום כל המודלים הלא נכונים האלה שיעמדו מול הילדים, סוף סוף יהיה משהו נכון וטוב.

באיזה גיל התחלנו להגיד בשי"ן קו"ף רי"ש ומתי הפסקנו עם זה ועברנו ל'סת-אם', ומתי הפסקתי עם זה ועברתי להגיד הכל בפנים רציניים, ופשוט דרשתי מהעולם שיבין מה אני רוצה ממנו לפי ההקשר?

כשהייתי קטנה ידעתי שיש דברים אמתיים ויש דברים דמיוניים. יכולתי לדמיין את התנור של המכשפה מעמי ותמי, שעמד, אם לא איכפת לכם לדעת, בחצר המשחקים של גן עורב. ולרגע לא חשבתי שחצר הגן היא מקום מסוכן. לא סבלתי בגן, אף אחד לא הציק לי: לא הגננת, לא הילדים וגם לא הפחדים שלי. גם היום, כשאני עומדת מול עלילת סיפור, או סדרה, או סרט, וקוראת אותה קריאה קיומית, אני יודעת את הפער העצום בין המתרחש אצל הדמויות למתרחש אצלי. כיף לי לשקוע בפנטזיה, אבל אין מה לעשות: הנפש שלי בריאה ואני יודעת להבדיל בין הפנטזיה לחיים שלי, ולמצוא גם את נקודות השוני, לא רק את נקודות הדמיון בין חיי לחיי הדמויות, דומים ככל שיהיו. הפער הזה מאפשר לי להבדיל בין המותר ביצירה לאסור בחיי.

אני לא יכולה כבר לצאת בקריאה, הכל תפוס כבר, כמה אני יכולה לצאת בקריאות? אבל כמה שטויות אנשים עושים! עד שיצאנו מחשכת הרנסנס והפסקנו לדרוש מספרות שתהיה דידקטית, באים הגאונים האלה ובשם הנאורות מבקשים להגביר מגמה מיושנת.

אני יכולה רק לציין כמה מהדברים שנפספס בדרך אם היוזמה הטפשית הזאת תצא לדרך – לא את העונג שבהצטמררות לנוכח דברים קשים שקרו לדמות מומצאת ולא לנו, לא את העונג שבפתרון קושי שלא אנחנו חווינו, לא את הקסם שבאגדות האחים גרים, את היכולת להיות רשע יחד עם רואלד דאל; דמויות קונקרטיות:

פו הדב, כי הוא מעודד עצלות וגרגרנות

הנסיך הקטן, כי מי רוצה שהילד שלו יפנה למבוגרים זרים, ועוד גברים

פצפונת, כי למה שילדים קטנים לא ילכו לישון בשמונה בערב

המפוזר מכפר אז"ר, כי הוא מחנך לפיזור

דירה להשכיר, כי כתוב שם כושית

ג'ינג'י – לא איזו אבדה גדולה, אבל גם את החנון הזה נפסיד, כי הוא משקר מדי פעם

– – –

שפשוט יעלמו מחיינו, כי במקום לתת למשהו חדש לפרוץ מתוכנו, נכתוב לפי רשימת מכולת, ובזה יש את אותה מידת השראה שיש בכרובית חלוטה במים, או בעוף מכובס.

(ואחר כך נצא נגד ספרות ילדים חרדית, כמובן, כי זה ממש גועל נפש.)

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “שיהיה חינוכי

    • מי. פמיניסטיות, מי עוד?
      מרב רצון לתקן עולם יחנקו את כולנו.
      ואני פמיניסטית לחלוטין, אתה מבין? לא מאלה שלוחמות למען נשים ומתביישות להודות בזה שהן פמיניסטיות. להפך; אני מאלה שלא נוקפות אצבע ואומרות על עצמן שהן פמיניסטיות.
      שאנשים יפסיקו להמציא חוקים, כבר יש מספיק.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s