לא. מוות.

אני כותבת על יצירה שהתימה שלה היא התמודדות עם מוות. כל פסקה שאני כותבת משביתה אותי ומוצצת את לשד חיי. כמובן, אדם רואה מה שהוא מתעסק בו (תנו לי עוד גרושים ואתן לכם עוד פסיכולוגיה).
ראומה מצאתי כשלא כתבתי:

כי עזה כמוות אהבה-
שאוהב הקב"ה את בריותיו שכשם שהמוות פורסת כנפיה על כל באי עולם, כך רחמיו של הקדוש ברוך הוא הם על כל העולם איש לא נעדר.
או ירצה שכשם שהמוות פעמים בא פעמים מתעכב, כך אהבת בני אדם להקב"ה היא לפעמים ואחר כך מבטל אותה היצר הרע ואחר כך חוזרת.
(מגיד מישרים, שזה אומר הבית יוסף על שיר השירים)

חיים ושלום.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s