שלושה אנשים באוטובוס

קמתי בבוקר וידעתי שבכיתי בשנתי. לא ידעתי אם משום שאני טרודה או משום שאני עצובה, או שאולי העיניים מגורות ממה שנישא באוויר.

בבוקר היה קר וכולם היו מכורבלים במעילים. התיישבתי במושב האחורי של האוטובוס, התחבאתי מאחרי משקפי השמש והסתכלתי על האנשים שישבו בשורות מלפני. ראיתי מישהי שישנה כנראה פחות ממני. היא השעינה את הראש על השמשה ונסתה לנמנם בדרך. מלפניה ישב זוג, שניהם היו מכורבלים במעילים שלהם, וגם הם ניסו לישון מעט. היא קירבה את עצמה אליו והשעינה את הראש שלה על הכתף שלו. בכל פעם שהאוטובוס עצר ברמזור ראיתי איך ראש של בחורה אחת נרעד ורוטט נגד השמשה, ואיך ראש של בחורה אחרת ממשיך להיות מונח ביציבות על כתף.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s