עוד משהו על שיער

בשבת פגשתי אקס שלי. בזמנו הייתי מאוהבת בו בכל לבבי. הוא היה כל כך נורמלי. הוא היה עסוק בדברים של בנים, כמו כושר ומקצוע ריאלי, ולמד גמרא בחברותא בקביעות, והיה קצין וסטודנט כמעט מצטיין. אני הייתי סטודנטית בינונית, וההתעניינות שלי בדוגמאות שקרני השמש יוצרות במעברן דרך עלים ניכרה כבר אז. בקיצור, היינו שונים מאד, וכעבור כך וכך חודשים הוחלט שלא הפכים משלימים אנחנו, אלא הפכים סתם.

ליבי נשבר. הוא התאחה מאז, אל דאגה. אבל הייתי מסכנה מאד. ואם לחזור רגע לזה שהוא היה נורמלי, אני חושבת שהאפשרות לנורמליות קסמה לי אז מאד. אם כי, אני לא יודעת איך חשבתי שהנורמליות תתגשם. ואני תוהה, לאו דווקא לגבי קשר עם בן או בת זוג – אולי דווקא במקומות הלא נורמליים אפשר לִשְׁלוֹו (אין באמת מילה כזאת, נכון?), אולי דווקא במפגש מורכב יכולה להיות פשטות של חזרה הביתה.

לענייננו, בשבת, כשפגשתי את האקס שלי, היה לי יום שיער טוב. מה טוב. היה לי יום שיער מצוין. שמחתי מאד, כי כבר כשיצאנו הוא הקריח קלות, ואני, מתוקף היותי אשה, הסבירות שאקריח נמוכה יותר (אם כי קיימת אף היא). בשנים שחלפו מאז שיצאנו הוא הספיק להתחתן וללדת ילד, ולכתוב תזה, ומי יודע, אולי כשפגשתי אותו הוא חזר מחופשה עם אשתו והילד בצימר. הוא ממשיך להיות מוצלח ונורמלי להפליא, מלבד הקרחת, והיה ברור שיום השיער המצוין הוא אחד מנקודות היתרון היחידות שלי בסיטואציה. אז אמרתי שלום והלכתי, ושמחתי שיש לי יום שיער טוב. מה טוב. מצוין.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s