ד"ר משאלי, אורי אורבך, אחמד טיבי ועפו אגאבריה נכנסים לכנסת

ד"ר דוד משאלי, לשעבר תושב אפרת וכיום תושב שהם, מנתח לב בתל השומר, מנתח זאטוטים, תינוקות ממש, שלוקים במומי לב חמורים. חלק מהמנותחים שלו מגיעים מתל-אביב ומירושלים, חלקם מכפר סבא. אחרים מקלקיליה וחלקם מחברון, משכם, מג'נין ומרמאללה. בנו של דוד משאלי לומד בישיבת מקור חיים, יחד עם הנערים החטופים (אולי זו השיטה החדשה של הטרוריסטים. כמו עם המטוס המלזי. להעלים. לא ליצור קשר. אולי זו האימה הגדולה עכשיו).

בערוץ 10 הכינו עליו כתבה, והנה חלק גדול ממה שהוא אמר שם:

אני מנתח כל אחד שאני יכול לעזור לו. זה… זה הזכות שלי. וזה לא משנה אם הם ערבים, אם הם יהודים, אם הם ניגרים, וזה אף פעם לא עבר לי את הסף של התודעה מאיפה הילד… גם כשגרנו בגוש עציון הייתי נוסע ומנתח ילדים פלסטינים ולפעמים היו זורקים עלי אבנים בדרך ואף פעם זה לא הזיז לי שאני נוסע בשביל לנתח פלסטיני ושאני נוסע לנתח בן של חאמאסניק מעזה וזו פעם ראשונה שזה נהיה לי בלתי אפשרי העניין הזה. ועכשיו נשאלת השאלה למה זה פתאום עלה השבוע אחרי כל כך הרבה שנים, ונער הייתי וגם זקנתי וכל כך הרבה שנים אני במקצוע הזה וראיתי כל כך הרבה דברים, למה זה עכשיו פתאום עלה?… תראי, אני עשרים שנה הולך בטריפ לעבודה כל בוקר. ממש בטריפ. ו… הבוקר בדיכאון. ממש בדיכאון ללכת לעבודה. נמאס לי מזה. נמאס לי מלהיות יפה הנפש שעוזר לנזקקים. באמת. לא יודע. מרגיש באיזשהו מקום שזה… שזה מדי פלצני אפילו, העניין הזה.

חברי הכנסת טיבי ואגאבריה התרעמו מאד על דברים הרופא והגישו שאילתא:

וזו התשובה של חבר הכנסת אורי אורבך לחברי הכנסת טיבי ואגאבריה.

כמה דברים.

1. הסתובבתי במרחבי הרשת וראיתי שאנשים מפרשים את דבריו של משאלי כאילו יש בהם מסר מורכב מדי למדיום הנושא אותו, או כאילו אמר דברים איומים. אני לא מצליחה להבין כך את דבריו. למעשה ניגשתי לכתבה הזו בהיסוס. פחדתי לפגוש רופא חמום מח שמסרב לטפל במטופליו והגעתי אל רופא מסור שממשיך, למרות הקושי, לטפל בכולם, על אף שיתכן והוא מסייע לאנשים שהחטופים מצויים בחצר ביתם (ובעזרת ה' הם בחברון ולא בירדן או באיראן). זה רק מראה איך אתה אומר דבר אחד ואפשר להבין אותו בדרכים שונות. אגב דרכים שונות, בערוץ היו-טיוב דרכו הגעתי לסרטון, אורי אורבך מגיב לטענות הטפשיות של טיבי, בעוד בחיפוש חפשי בצינור הגעתי לערוץ MrTibitube, כנראה הערוץ של אחמד טיבי, ובו מופיעה תשובתו של אחמד טיבי לשר הפשיסט אורבך. הנה, תראו:

תמונה

2. זה ברור שטיבי ואגאבריה לא הבינו את דבריו של הרופא כפי שאני הבנתי אותם. ישבתי מול הסרטון מהכנסת ולא הצלחתי להפנים את זה שהם באמת הבינו ככה. סליחה. זאת הגירסה היפה של מה שחשבתי. הנה מה שבאמת היה: ישבתי לחוצה מול הסרטון כי לא הבנתי איך ישכנעו אותם שהם מדברים שטויות. אבל זה גם ברור שהם מאמינים לעצמם, הם ממש בטוחים שהרופא לא ינתח יותר ילדים פלסטינים. והם ממש כועסים, באמת וברצינות.

3. כשל מספר אחת: ברגע שאתה מודה בכך שיש לך קושי, המוצא היחיד הוא להפסיק לעשות את מה שאתה עושה, כאילו ספרטה לא היתה ולא נבראה. לא פשוט לי, וההנחה היא שהכל צריך להיות פשוט ולזרום, ולכן ברגע שיש קושי, מפסיקים. לא פשוט לי לנתח ילדים ערבים ולכן הצעד הבא הוא שאפסיק. לא פשוט לי להיות נתון במצב הזה, ולכן אני אפסיק. אני מבינה שזה עניין של חינוך וגישה לחיים ואני מכבדת את הגישה שאומרת שברגע שקושי צץ צריך להפסיק, אבל אני חושבת שהיא מביאה להתפוררות הציביליזציה – לא פחות ובלי הגזמה – ולכן אני בזה, בזה לייצוגים שלה ולמקומות שבהם היא שולטת.

4. כשל מספר שתיים: ברגע שמציפים דברים והם ממלאים את השכל ואת הנפש והנשמה, המוצא היחיד הוא להיכנע להם (את זה אמרנו קודם), ולכן לא נציף את הקשיים. זה, בעצם, פתרון אפשרי לפחדים של אחמד טיבי. אני אהיה רופא מנתח ואחווה קשיים בטיפול שלי בדמויות מפוקפקות, אבל לא אחלוק אותם עם העולם, אחרת הם יתפרצו וישתלטו עלי. זה מה שסוקרטס חשב, אגב, ותלמידו המסור אפלטון הביא את הדעה הזו אלינו. אל תהיה נקבה, אל תחצין רגשות. למי שתהה למה אני רוטנת בכל פעם שאני מזכירה את הפילוסופים הנ"ל. כדי להיות ישרה, עלי להודות שיש צדק בדבריהם של היוונים האלה והפתרון הוא בכלל לא פשוט (ע"ע). אבל הנה, עובדה. לא פשוט, מורכב מאד, ובכל זאת הדוקטור משאלי ממשיך לנתח. בלי להיכנע לזה.

5. כשל מספר שלוש: הניתוק בין האדם למעשיו. כתבתי על זה כששרון מת, כתבתי על כך שהוא היה איש שאנשים ששו לנתק ממעשיו. היתה פרסונה אחת, שרון גיבור ישראל, והיתה עוד פרסונה, שרון הדורסני. אף אחד לא אמר, הדורסנות שלו מאפשרת לו להיות גיבור כזה ומשום שהוא אדם מורכב יש לה צדדים מרובים. אלא, אמרו, שרון היה גיבור ישראל ולכן אנחנו מתעלמים מהדורסנות שלו, מההחלטה שלו להחריב חבל ארץ, ועכשיו כשהוא נכנס לתרדמת, למרות שהיינו על הגג בכפר דרום נקרא עליו תהלים. אין דבר כזה, לנתק אדם מהמעשים שלו. ובמילה אדם אני מתכוונת לעולם הרגשי, הנפשי, הרוחני, להחלטות שאדם מקבל. ובמילה מעשים אני מתכוונת למעשים. אי אפשר להגיד, וגם על זה כתבתי: הוא אלים, אגרסיבי, מתפרץ, קולני, אבל הוא בן אדם טוב. אי אפשר להגיד שהוא בן אדם טוב למרות שהוא פוצע נפשות כל הזמן.
כאן הניתוק בין אדם למעשיו הוא מורכב יותר. טיבי לוקח חלק מהאדם, איזו התלבטות שלו, מנתק אותה מהאדם ובונה בעזרתה אדם חדש. לכן זה בכלל לא נראה שהוא מנתק אדם ממעשיו. אבל הוא מנתק. את הקושי ללכת לעבודה טיבי לקח והפך את זה לסירוב לנתח ילדים פלסטינים, ומהסירוב הזה הוא בנה דמות של רופא שמפלה בין דם לדם.

6. מלבד הטענה שלו לגבי חוסר הבנתם של טיבי ואגאבריה את דבריו של הרופא, יש לאורבך טענה מעניינת מאד בדבר הנטיה שלנו לזרוק על הרופאים את כל מה שלא נעים לנו להתעסק אתו. לגליזציה של קנאביס? שזה יהיה דרך רופאים. פונדקאות? רופאים יחליטו. הזנה בכפיה? רופאים. האם לטפל במחבלים? רופאים. שווה אולי לעקוב אחריו, אולי הוא יגיד על זה כמה דברים מעניינים גם בהמשך.

7. דברים בוטים וכועסים לסיום: אני מבינה את אחמד טיבי. אני מבינה למה הוא הזדעק, למה זה הדליק אצלו נורות אדומות. לא קל להיות ערבי במדינה. אבל הוא שקרן. וכדי לא לחטוא בחטא של סעיף 5: בסרטון הזה הוא משקר.

בשורות טובות.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s