סיפור שהיה באמת

לפני שלושה חודשים פגשתי בחור, בלדד שמו, והצלחנו לעבור את המשוכה הראשונה שנקראת דייט ראשון, והגענו למצב שבו אנחנו לא סופרים דייטים. אכלתי מפיתו ומארטיקו. לא. אכלנו יחד גביעי גלידה וארטיקים, פלאפל ופסטה, מרק וסלט. ישבנו יחד על הספה עם כוסות תה ביד. ישבנו על מרצפות קשות וקרות ועל ספסלים לא נוחים בשעות קטנות של לילה ומתחנו את הלילה והלכנו להתפלל שחרית כמו ערבית, לפני השינה. היינו יחד בהופעה למרות שאני לא סובלת הופעות ובקונצרטים אפילו שהוא לא סובל קונצרטים. ראינו סרטים מהמחשב שלי ומהמחשב שלו. מצאנו יחד זרם שלם חדש של בדיחות מילוליות, נעלות על כל בדיחה מילולית אחרת ובעלות סגולה מיוחדת, והיא, שהן לא מעצבנות כרוב הבדיחות המילוליות. בכיתי לידו פעמיים והוא נתקף לידי יאוש פעם וחצי. אלה היו חודשיים די אינטנסיביים, אפשר להבין, ולכן כשהוא פתח ואמר תשמעי, אני צריך להגיד לך משהו, חשבתי: הו, הנה זה מגיע. קדימה. צריך ללכת להורים שלי להגיד להם שלום, שיחזו בזיו פניו. וכשהוא אמר: ממש טוב לי איתך. את משמחת אותי לאין שיעור (הוא ידע שזה ישמח אותי אם הוא יגיד לאין שיעור). את ממש. טוב. את עמוקה, ואת חכמה ומצחיקה, וכיף לי איתך, כל המילים האלה שהוא אמר רק חיזקו אצלי את ההשערה שאנחנו עולים על אוטובוס אל ההורים שלי, או שלו. ואז הוא אמר, אבל זה לא מה שאני מחפש בקשר. ואני רוצה שניפרד.
צרחתי. אהההה! ככה. דקות ארוכות. ואחר כך דיברתי בצעקות.
באמת? שאלתי. אז תדע לך שאני לא מסכימה! בשום פנים ואופן! ומה השטויות האלה, אם אני כל כך מצחיקה עמוקה ומוצלחת אבל זה לא מה שאתה מחפש, אתה בעצם אומר שאתה רוצה מישהי מדכאת רדודה ונחשלת? מה אתה אומר פה, לעזאזל?
אני רוצה שניפרד, הוא אמר.
שתקתי, ואחרי חמש דקות של שתיקה הוא קם והלך, והשאיר אחריו חלל. ובמקום שאהיה מדוכאת, עמדתי מול החלל ובעטתי בו והכיתי בו באגרופים, אבל החלל פשוט נשאר בחדר שלי וגם אחרי שסובבתי את הרהיטים בחדר עדיין החלל עמד באמצעו וגם ליד דלת הכניסה הביתה והעביר בי צמרמורת בכל פעם ששכחתי לעקוף אותו.
כעסתי. הייתי על סף רתיחה במשך חודש, ורב המאמצים וכחות הנפש שלי הושקעו בלא לצעוק על אנשים שזה לא הגיע להם. הרגשתי שאני הולכת במעגלים רגוזים, כמו ארי בסוגר, ומדי פעם התפרצתי על אנשים חסרי ישע.
ואז פגשתי את ימימה.
עם ימימה למדתי במשך כמה שנים בחיי, אולי ארבע. היא היתה קצת חברה שלי. נהגתי ללכת אליה מדי פעם בשבתות ולפעמים באמצע השבוע היינו נוסעות יחד באוטובוס ללימודים או בחזרה. דיברתי עם ימימה על הא ועל דא וניסיתי לשמור על עצמי שלא אתפרץ, כפי שניסיתי לשמור על עצמי כשדיברתי עם שאר העולם. והנה הטלפון שלה צלצל ועל המסך היה כתוב בלדד.
היה ניכר בה שהיא מתרגשת לדבר אתו, והם קבעו להיפגש באותו ערב בשמונה, ותכננו מה יאכלו בשבת, הארוחה תהיה אצלה.
אז מה, יש לך מישהו? שאלתי, מחייכת. זה עלה לי ביוקר, החיוך הזה. רציתי לחבוט בה.
כן, מצחיקה. זה בלדד. יצאתם קצת, לא? הוא סיפר לי.
שיצאנו קצת. זה מה שהוא סיפר לה. יצאנו קצת. ירדתי מהאוטובוס בתחנה הבאה. ימימה לא הבינה למה. לקחתי את האוטובוס בכיוון ההפוך וכשהגעתי לתחנה הנכונה חציתי את הכביש ודפקתי על הדלת של בלדד חזק ובחוסר סבלנות. הוא פתח את הדלת ונראה קצת מופתע, ואז אמרתי לו:
ימימה? ימימה?
פניו נפלו.
יצאנו קצת? יצאנו קצת ואז למחרת הלכת ופגשת את ימימה והלכת לצאת אתה הרבה? באמת? היא? מכל האנשים? אתה באמת מחפש מישהי מדכאת רדודה ונחשלת? אותי אתה לא מחפש בקשר ואתה לא יודע מה אתה רוצה אבל זה לא אני (את זה הוא לא אמר, אבל היה לי חודש לחשוב), אבל זו ימימה? נו באמת.
רוני, הוא אמר.
אתה יודע איפה אני גרה. אם יש לך מה להעיר. ימימה.
הלכתי משם והקאתי את נשמתי בפח הקרוב, כמו שראיתי הומלסים עושים. ישבתי רועדת בתחנת האוטובוס למרות שהיה יום חם עד שהתגברתי על עצמי ועליתי על אוטובוס הביתה.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “סיפור שהיה באמת

  1. לולי הייתי מאמין בהישארות הנפש, מזמן הייתי עושה לכל מיני אנשים מה שכל מיני טרוריסטים שפלים עושים לכל מיני ילדים. לא, לא לבלדד ולימימה, יש לי בחיי את האנשים משלי שראויים היו לזכות לטיפול טרוריסטי אבל הגורל דווקא זימן להם הצלחה ולי את התענוג המפוקפק של לצפות בה בעיניים כלות. אני מניח שלרבים מאיתנו יש את בלדד וימימה שלהם, מה שעושה את הסיפור שלך, אפילו הוא כולו מצוץ מן האצבע, לסיפור אמיתי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s