ימים בלי קטר 18

בבוקר עמדה מישהי בתחנת האוטובוס והרגליים שלה היו סגולות בגלל הקור.

לא היה קר במיוחד היום. אני משערת שהיא יצאה מהבית, הישר מהמיטה החמימה, וקיבלה הלם. הסתכלתי כמה פעמים כדי לוודא שזה אכן מה שאני רואה. אכן, רגליים סגלגלות. אוי, כמה שזה קר כשקר ברגליים.

~*~

לפעמים שקיעות הן סגלגלות. לפני כמה שבועות היתה שקיעה יפהפיה בירושלים, אבל היא היתה ורודה-עזה דווקא.

 

 

שקיעה ורודה בין הגגות, סוף תשרי

שקיעה ורודה בין הגגות, סוף תשרי

 

אולי גם היום היתה שקיעה יפה. אני לא יודעת. מחלון האוטובוס, הסתמן שכן. העיר נוחה מאד, בסך הכל וגם לא כל כך עירונית, תודה לא-ל. אנחנו פרובנציאליים פה, כמו שצריך. אבל מה, אחד הדברים הלא נוחים פה הוא חוסר הנגישות לשקיעה. חייבים לעלות על איזה גג, והם לא תמיד בנמצא, הגגות.

הטענה של הנסיך הקטן היא, שאדם הולך לראות שקיעה כשהוא עצוב. יכול להיות. אני רוצה לראות שקיעה כדי לחזות ביופי דינמי שהוא אינו הזולת (ואינו דברים רבים אחרים).

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “ימים בלי קטר 18

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s