גבולות הקדושה בהר

דברים ששמעתי מארנון סגל וכך אני נוהגת בעלייתי.

חז"ל העלו מן הפסוקים שלוש דרגות קדושה, ואותן הם ישמו על ירושלים: 
מחנה ישראל – ירושלים כולה נחשבת למחנה ישראל. בכניסה למחנה ישראל אסורים מי שטמאים בטומאת מצורע.
מחנה לויה (מלשון שבט לוי, ממנו מגיעים הכהנים המשרתים במקדש) – הר הבית. בכניסה למחנה לויה אסורים מי שטומאות יוצאות מגופם: זב וזבה, נידה ובעל קרי.
מחנה שכינה – בית המקדש עצמו. בכניסה לבית המקדש אסורים טמאי מתים. 
כיום אי אפשר להיטהר מטומאת מת וכולם בחזקת טמאי מתים. המבקשים ללכת על ההר לפי ההלכה צריכים להימנע מלהיכנס לתוך מחנה שכינה, ומכאן חשיבות מיקום בית המקדש על ההר.
עוד נקדים, כי בנסיון למקם את המקדש על ההר נלך לפי הכלל "ברי ושמא, ברי עדיף", כלומר, מי שטוען שהוא יודע (ברי, ברור לי), נשמע את הטיעונים שלו, ומי שאומר שמא אני לא יודע, נדחה את הגישה שלו.
הקושי במיקום המקדש על ההר נובע מהפער בין גודלו של הר הבית לבין עדותם של חז"ל לגבי גודלו – ת"ק על ת"ק אמה, כלומר 500X500 אמות או 250X250 (בערך) מטרים. 
השיטה במיקום הר הבית שלהלן נעזרת בחמש עדויות כדי למקם את קדש הקדשים ולפיו את שאר המקדש, שמידותיו נתונות לנו בחז"ל.
1) טופוגרפיה – מקום המקדש וקדש הקדשים מתוארים במסכת מידות כמקום שאליו רק עולים. הסלע שנמצא כיום מתחת לכיפת הסלע הוא המקום הגבוה ביותר על ההר. הטענה נגד ראיה זו היא, שהיה שינוי של פני השטח לאורך השנים. אך אין עדות לכך שפני השטח הוגבהו בשום מקום; אדרבה, פני השטח של ההר הונמכו ויושרו. ההסתברות של הטענה הזו נמוכה.
2) המסורת היהודית והמוסלמית – לפי המסורת הסלע מזוהה כמקום קדש הקדשים. הסלע גדול יותר ממידותיו של קדש הקדשים, שלפי מסורת זו צריך למקם רק על חלק מן הסלע. הנוסע מבורדו (התקופה הביזנטית, שנת 333) וגם עדויות מאוחרות יחסית, מימי הביניים, של הרדב"ז, תלמיד הרמב"ן ובנימין מטודלה, מזהות את הסלע עם קדש הקדשים. המאירי מתאר כיצד מתפללים במקום הכיפה – כנראה לפי הכלל שהקדושה לא נשארת לאחר החורבן. כמובן, המהלך המוצג כאן לא הולך לפי כלל זה.
אם משתמשים בטופוגרפיה ובמסורת כדי למקם את קדש הקדשים, אפשר לערוך מדידות נוספות:
3) הקיר המזרחי של הרמה המוגבהת – לפי הירושלמי המקדש היה מכוון בדיוק לפי ציר מזרח-מערב. בהתאם הקיר המזרחי של הרמה המוגבהת מכוון בדיוק על ציר צפון-דרום בסטייה של חצי מעלה. 
4) הר הזיתים – לפי מסכת פרה, את הפרה שחטו על הר הזיתים במקום שנראה מקדש הקדשים. אם מותחים קו מקדש הקדשים להר הזיתים, מגיעים לחצר כנסיית דומינוס פלוויט (=האדון בכה; Dominus Flevit), בה מוצאים גת ומתחתיה חלל. תיאור זה מתאים לתיאורם של חז"ל, לפיו שריפת הפרה נעשתה בגת, ומתחת לגת היה חלל שחצץ בין הגת לבין טומאה. 
5) הכותל המערבי הקדום – מזר גילה קיר ליד גרם המדרגות הצפון מערבי היורד מהרמה המוגבהת. זה כותל מערבי קדום שגילה מזר, והוא מקביל לכותל המזרחי של הר הבית, שאנחנו יודעים שהוא הקדום ביותר. המרחק בין שני כתלים אלה הוא 262.5 וחצי מטרים. אם נשווה את זה לת"ק על ת"ק אמה של חז"ל, נקבל אמה של 52.5 ס"מ. טענה: בדרך כלל לא נוהגים להמיר אמה לאורך זה בסנטימטרים. מענה: נזכור שהיו מקובלות כמה אמות שהשתנו באורכן, ושאמת איש היא לא גודל קבוע, אלא משתנה בין הבנאים. בעזרת האמה הזו אפשר למצוא את ת"ק על ת"ק הפרסאות של חז"ל, ולמקם את המקדש על ההר, כך שהרמה המוגבהת היא הר הבית המקודש.
יש הנוהגים, למרות היכולת למקם את הר הבית המקודש על הרמה המוגבהת, שלא לעלות לרמה כלל, מכיוון שחז"ל הוסיפו את החיל מסביב למקדש, ומעבר לו אסורה שהייתם של טמאי מת, על אף שמדובר בהר הבית ולא בתחום המקדש עצמו, ואין יודעים למקם את החיל.

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “גבולות הקדושה בהר

  1. כמו בפעם הקודמת, אני אפנה למאמר של הרב שילת בתחומין כרך ז'.
    כל שיטה קיימת לקביעת מקום המקדש לוקה בחסרונות, אבל מציגה לקהל הלא-מומחים את יתרונותיה, תוך התעלמות מחסרונותיה ומהיתרונות שבשיטות האחרות. בסופו של דבר עם כרת לא מתעסקים בקלות ראש.
    שיטה הרבה יותר בטוחה מוצעת ע"י הרב שילת שם, שפותר את גבולות האזור המותר כמו בבעיית מינימקס במתמטיקה.

    לגבי ת"ק על ת"ק אמה, הנתון הזה מתייחס כנראה להר הבית שלפני הורדוס. אם הרוחב הוא ת"ק אמה, עדיין בוודאי שהאורך איננו ת"ק אמה, ואין לנו אלא לומר שהורדוס הוסיף בניית שטח (אבל התוספת הפיזית לא לוותה בתוספת קדושה מבחינה הלכתית, תוספת שלא הייתה אפשרית בתקופת בית שני, לפי הקריטריונים המנויים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם פ"ו הי"א). ממילא אם הורדוס הרחיב את ההר בציר צפון-דרום, אין סיבה להניח שהוא לא עשה זאת בציר מזרח-מערב. לפיכך מדידת ת"ק אמה על סמך הקיים היא תרתי דסתרי, כי הקיים יכול בהחלט להיות יותר מת"ק.

      • לא כל הכותל המזרחי מתוארך לתקופת הברזל (והוא ממילא לא מהווה קו ישר בציר צפון-דרום אלא "נשבר" בזווית קהה מאוד היכנשהו), ומכל מקום אין אפשרות להסיק מכותל אחד לא את מיקום המקדש ולא את גודל ההר. ניתן לומר לכל הפחות שהורדוס הרחיב את ההר מערבה ולא מזרחה בשיעור כלשהו כתלות באורך האמה.

    • מתייחסת רק ל"אין אפשרות להסיק מכותל אחד לא את מיקום המקדש ולא את גודל ההר". נכון, אין אפשרות להסיק רק מכותל אחד, יש כמה עדויות שמצטברות לשיטה המצטברת ביותר בעיניו של ארנון סגל, שממנו שמעתי את הדברים ואני לא בטוחה שאני אוחזת בהם בעצמי
      לשיטתי יש לעלות גם על הרמה המוגבהת ויש לעשות זאת הרבה, בין היתר מדין כיבוש. כמו עם הנקודות בנגב, בנקודות שבהן תהיה נוכחות יהודית עכשיו, תהיה נוכחות יהודית לעתיד לבוא. השוטרים כבר אוסרים עליה על הרמה המוגבהת לפי מצב רוחם.
      אלא אם אנחנו מאמינים שה' יביא את הגאולה מלמעלה בלי שום השתדלות אנושית. אני אישית מתקשה לאחוז בשיטה הזו מכיוון שהיא חידוש גדול מדי בשבילי.

      • אנחנו עומדים בערב פסח. עם ישראל עובד מסביב לשעון ולפעמים גם מסביב לשנה (יש לי סיפור זוועה על זה, אבל למי אין?), והכל כדי שלא יהיה חלילה פירור אחד של חמץ, אף על פי שביטול חמץ מועיל לכתחילה לחמץ שאינו גלוסקה יפה. ולמה? כי אכילת חמץ היא בכרת. כרת זו מילה מזעזעת מספיק כדי שלא לקחת דברים שמתקרבים אליה בקלות ראש. לכן על פני כל שיטה לזיהוי מקום המקדש יש להתייחס בכבדהו וחשדהו – בפרט כשישנה שיטה שמוכיחה באופן מתמטי היכן לא עמד בית המקדש ואפשר לעלות להר בלעדיה.

        על "דין הכיבוש" אפשר לכתוב כרכים שלמים. בקצרה, אני חושב שזו מגמה של לא פחות מאונס ההלכה משיקולים לאומיים או לאומניים, שמתבטאת בעוד פסיקות בשורה של תחומים בידי רבנים עם דעות מאוד מסויימות בנושאים פוליטיים. לפני שמשקיעים אנרגיות בכיבוש ההר כדי לבנות מקדש, כדאי לבנות קונצנזוס בעם ישראל שבכלל צריך מקדש. כמובן שחינוך היא הדרך האפורה והקשה, ושבירת ידיים ורגליים בהפגנות היא הדרך הקלה. ועדיין דרך החינוך היא הדרך הנכונה יותר.

      • אכן. אמרת רק שהגאולה תבוא לדעתך ע"י השתדלות וקשרת את הדברים לנוכחות על חלקים בהר. אז כן גאולה וכן הר, אבל לא בהכרח מקדש. רשמתי לפניי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s