תהיל לכל גיל: מזמור א

אשרי-האיש אשר לא הלך בעצת רשעים
ובדרך חטאים לא עמד
ובמושב לצים לא ישב
כי אם בתורת ה' חפצו
ובתורתו יהגה יומם ולילה
והיה כעץ שתול על-פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא-יבול
וכל אשר יעשה יצליח
לא-כן הרשעים כי אם-כמץ אשר תדפנו רוח
על כן לא-יקמו רשעים במשפט
וחטאים בעדת צדיקים
כי-יודע ה' דרך צדיקים
ודרך רשעים תאבד

מזמור א הוא, באופן מפתיע, המזמור הפותח את ספר תהלים. לקורא ומעיין בספר לא ברור לפעמים את מי הוא מהלל ומשבח: האם את אלהים או את המשורר. אני לא אומרת את זה לגנאי, חלילה. ברור למשורר שכל תהילתו באה לו משום שבטח באלהים. פה נכנס מזמור א לתמונה, עם התיאור שלו של שני הטיפוסים הנדונים בספר: הצדיק והרשע.
הצדיק הוא מי שהוגה בתורה, והוא דומה לעץ השתול על גדת נחל, שהמים זמינים לו והוא מלבלב תמיד. הרשע מתואר על דרך השלילה. ראשית, לא כן הרשעים. עכשיו צריך למצוא את הדימוי המתאים להם. הכי רחוק מעץ זה מוץ נידף ברוח, וזה הרשע. עכשיו צריך להמשיך הלאה. אם הוא לא הוגה בתורה יומם ולילה, מה הוא עושה? נשאיר את זה לדמיון כפי שעשה בעל המזמור.
ההשלכות שלהיותם של הצדיק והרשע כאלה הן שהרשעים מורשעים במשפט. המשפט הוא כנראה סיכום התהליך ובו באמת קיים הבטחון. אבל תוך כדי, בדרך, נשמע תלונות על המצב הקשה ועל רדיפות הרשעים ומדוע דרכם צלחה.
היכן נעצר תיאור הצדיק? יתכן שהצדיק הוא מי שהוגה בתורה יומם ולילה, אבל יתכן גם שהצדיק הוא מי שחי כעץ שתול על פלגי מים (אני תמיד מבינה את זה כמו חיים בשלוות זן גדולה), ושהרשע הוא מי שחי כמוץ נידף ברוח. לחיות את החיים כצדיק, בביטחון. מצד אחד נראה לי לדחות את האפשרות הזאת בגלל ההתקוממות בפרקים אחרים על תחושת רדיפה וקשיים, שמרמזת על כך שיש ציפייה לחיים נעימים כשכר ולא כאורח חיים לתרגול. מצד שני, אולי הבטחון של העץ השתול על פלגי מים מאפשר לבוא בטענות. מצד שלישי, אולי אבדן תחושת הנטיעה מזמן את תחושת הרדיפה ואת הקושי.
הדמות של הצדיק ההוגה בתורה מתפתחת לקראת סוף התנ"ך. דניאל, נחמיה ועזרא היו דוסים מן הסוג המוכר לנו היום, עם תפילות וככה. חז"ל הם אלה שיעזרו לנו לתאר כך גם את האבות וגם את דוד המלך. בעוד בדניאל, עזרא ונחמיה לומדים את ההתפתחות הזו בדרך אגב, ספר תהלים הוא ספר של תפילה שפרקים נרחבים ממנו מוקדשים לתיאור לימוד התורה כמעשה דתי של התקרבות לאלהים. זה לא משהו שנעשה פתאום וגורר התחזקות דתית, אלא ממש לשמה. ומי שעושה כך הוא, כאמור, צדיק.
אז זה ספר תהלים בקצרה, ואת זה אפשר לפתח על גבי מאה וחמישים פרקים. יש כאן כמה תמונות שאני צריכה להכיר יותר תנ"ך כדי לפתח אותן. בלי נדר.
כאן המקום להזכיר שלהקת עלמא שרה את המזמור. אני לא מחבבת את השירים המתומללים שלהם, הניגונים יותר מוצלחים. אבל קחו קישור.
ויש גם של שבע.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “תהיל לכל גיל: מזמור א

  1. לפחות שני וורטים נאים ששמעתי בעבר עלו בזכרוני בקוראי את הפוסט (אחד של הרב שרקי על תורת ה' ואחד של רבי נתן על טבעתי ביון מצולה ואין מעמד), אבל נראה לי שעדיף שאכתוב כתגובה, לבד מכך שכרגיל נהנתי לקרוא, דבר מה שאין בו את ברק החידוש והצחות והדרש, אלא שכך נראה לי נכון מצד התקיימות הדברים בחיים ובעולם (גם אם הדבר לא ממש משתמע מתוך המזמורים עצמם), ומכל מקום בעולמי שלי:
    נראה לי לומר שהחילוק בין היציבות של העץ השתול על פלגי מים שבמזמור א', ובין תלאות החיים העוברות על המשורר בפרקים אחרים הוא שהיציבות היא מתוכו (מכח חפצו בתורת ה', ומכח ההגיה בתורתו יומם ולילה), והתלאות הן חיצוניות לו, מאנשי דלא מעלי שמצרים את חייו.

    {יש צד מושך בלהיות מוץ נידף ברוח, כחופשיות שיש בדאייה בדאון. |נזכר בשם ספרו של פרופ' דוד הלבני – "עלה לא נידף"|}

    • תודה נשמה!
      נראה לי שאנשי דלא מעלי גוררים איתם מעגלי מעגלים של למה הוא משפיע עליך, מה זה אומר על החוסן הפנימי שלך ועוד כהנה שאלות מאנשי האסכולה הסוברת שהבור מתמלא מחולייתו.
      ואכן יש למוץ משיכה רבה. כולם כמעט רוצים לעוף. בגן קפצתי מהמגלשה ושבריר השניה בין הגג שלה לארגז החול נדמה היה לי כתעופה מפוארת והייתי מאושרת מאד.

      • (כן. ובפרט שדרכי לקרוא (לקרוא במובן של להתפלל) את הקטעים במזמורי התהילים המדברים מעניין "מה רבו צריי" בעיקר ככאלו המדברים על כוחות הנפש שבתוכי)

  2. ולא אמנע מלכתוב גם את הוורטים:

    1. הרב שרקי, בסוג של דרש על מדרש חז"ל, אמר שאדם לא יכול ללמוד בפועל את תורת ה'. הוא יכול לרצות ללמוד את תורת ה', אבל בפועל התורה שהוא לומד היא רק תורתו שלו עצמו.

    2. רבי נתן דרש על הפסוק "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד" – שזהו חסד שעשה עמי השי"ת, שלמרות שטבעתי ביון מצולה – אין לי שם מעמד, ואינני משתקע ומתקבע באותה מצולה, אלא ממשיך לנוד ולנוע, וסופי להיגאל משם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s