ימים בלי קטר 36, 37, 38 ו- 39

זה המקבץ האחרון של ימים בלי קטר.

היום הייתי עסוקה בשיחת ווצאפ סוערת וראיתי שיחה שלא נענתה.
מקטר.
בדיוק הייתי עסוקה בבישול הצלה:

image

זה בישול שמטרתו להציל כמה שיותר ירקות מכליה. הצטברו אצלנו כמה כאלה אחרי לכת השותפה הגרמניה. היא.הולכת כי קטר חוזרת. השאירה הרבה רקב במקרר. ניקיתי אותו והצלתי מה שניתן היה.
קטר תמיד גאה בי כשאני מצילה כך את תכולת המקרר.

עשרים וארבע שעות קודם לכן (היום השלושים ותשעה) יצאו מהתנור ספל וקערה שאני הכנתי, והם די ממורכזים.

ארבעים ושמונה שעות קודם (היום השלושים ושמונה) ירד ברד. עלי. ואז נפסק בפתאומיות. המעיל שלי לא התייבש כל אותו היום.
לא היה קר במיוחד, למרות הברד. אבל עלי שלכת כבר מצטופפים בערימות. זה נראה כאילו מישהו מפזר אותם בכוונה.

image

שבעים ושתיים שעות קודם (היום השלושים ושבעה) שתיתי מיץ תפוזים לראשונה השנה.

image

תשעים ושש שעות קודם (היום השלושים ושישה) קניתי גרביים שעל העקב שלהם יש חתול. זה הסוד שלי ושל המגפיים.
זהו.

קטר לא היתה פה מספר טיפולוגי של ימים ועכשיו היא חזרה, ברוך ה', ועוד מעט חנוכה.
בברכת שלווה ושלום, יומן המסע מגיע אל סיומו.
~*~

ימים בלי קטר 32, 33, 34 ו- 35

לא התייאשתי, כמו שחשבתי, לקראת הסוף ישתבח שמו, היי, אולי כל יום זה קצת שטפוני.
אז הנה מקבץ.

היום השלושים ושניים: קמתי בבוקר והלכתי לבדוק מה שלום הנענע. מאז שירד גשם הגינה שלי קצת מוזנחת, כי ירד גשם, אז אני אומרת: נו, הם שתו. אבל השבוע חזרתי לבדוק מה שלום החבר'ה. טפחתי על ראש הטימין, ילדי המתולתל, בחנתי את הלואיזה – היא לא בחורה של חורף, ואז ניגשתי אל הנענע. הנענע נחנקה מעודף מים, הפעם זה א-להים שהשקה יותר מדי. אמרתי לעצמי, לא נורא, בשנה הבאה נשתול מחדש את הגינה. ואז ראיתי ניצני נענע חדשים.

image

היום השלושים ושלושה – יום חמישי, עיר הקודש – עמד בסימן השקיעה היפהפיה שלא צילמתי, אבל גמעתי.

היום השלושים וארבעה עמד בסימן הטלאי לספסל בתחנה המרכזית.

image

היום השלושים וחמישה יעמוד בעזרת ה' בסימן דברים שהשמש מיטיבה אתם, בתקווה שהשמש תדשן את עצמותי והן תפרחנה ואני אגיל.

image

שבת שלום לכולם, שבת אחרונה של קטר בנכר לפרק זמן זה.

ימים בלי קטר 29, 30, 31

אז מה היה לנו.

היום ה-29 להיעדרותה של קטר בלט בזה שלא מצאתי משהו להגיד עליו. לא שהוא נעדר התרחשויות, גם ראיתם שההתרחשויות כאן לא בדיוק נגרמות ממשק כנפי פרפר במקסיקו. אבל בכל זאת עבר לו היום ולא שמתי לב לשום דבר. על כן אני מקדישה את היום הזה להחמצה. הוא יום מוחמץ כי הוא עבר בסך כמו כל כך הרבה ימים לפניו ולא מצאתי איך לעטר אותו.

היום ה-30 הוקדש ליקיצה ראשונה של חורף, כשהחמימות של המיטה היא משהו שרוצים למשוך, ולא להתנער ממנו, כפי שקורה בקיץ.

ביום ה-31 זה כבר לא היה המקרה, אבל במקום זה, חלקתי היום את העוגיה שלי עם מישהו. זה היה מרגש מאד. אני חושבת שאם עבד אברהם היה יוצא לחפש אשה לעצמו, הוא היה מתנה תנאי אחר: הנערה שתרצה להצטרף אלי לצבוט פת בחומץ תהיה אשתי.

ימים בלי קטר 27 ו- 28

image

שבלול, מים, תמס

ברל'ה יצא לחפשי. הוצא לחפשי, ליתר דיוק.
הדבר הזה שנראה כמו ערוגה, מימין, זה אדן החלון שלי. יש שם שאריות גינה שניסיתי לגדל עליו.
וכשחזרתי הביתה אבא שלי לבש פסים על פסים לכבוד שבת. זה היה מתוחכם מאד, ואני חושדת שנעשה בטעות. לא נורא.

image

פסעלפסעלפס

ימים בלי קטר 22

שכחה: הלכתי לי' ואספתי חילזון שמן בדרך כדי לקרב אותו לפרצופו הנדהם-נגעל כשיפתח את הדלת. בסוף השותף שלו פתח והתכנית נגנזה. בהמשך השבוע י' לוה אותי בחזרה הביתה. הוא אסף חילזון כדי לגמול לי על רשעתי. החלזון שוחרר במרפסת, כי את זה שאני אספתי זרקתי מהחלון של י', ושמעתי אותו מתנפץ. רחמנות. אחרי ששוחרר החילזון בדירה, נמצא מכורבל על אחד הכסאות. שמתי אותו בצנצנת והיום הוצאתי אותו ממנה כדי לשחרר אותו בחוץ. כשחזרתי מצאתי אותו על השיש.

ואת מה שקניתי היום שכחתי ברחוב.

ימים בלי קטר 20 ו 21

כי לא הצלחתי לפני כניסת שבת.
20: זיתים.

image

זיתים סורים

נראה מה יצא מהם.
21:
הייתי אצל חברתי הטובה איקס, ומהבניין שלה יצא אדם עם זקן ארוך-ארוך, לבוש לבן מכפרגלועדראש, כי בשבת לובשים לבן, כי שחור זה דינים. אני מודה שהוא לא לבש רקמה וקפלים.

image

ימים בלי קטר 19

משקפיים עם אולטרה סגולות
בספרי הקבלה הוגדרו העיניים
כ"חלון הראוה של הנשמה השוכנת בגוף האדם פנימה"
במשקפי הקבלה מוטבעים קמעות
לפרנסה טובה, לבריאות, לאריכות ימים,
לחוכמת חיים, לאושר ושמחה,
לזיווגים משמיים, למזל, לעיניין, לסיפוק…

image