שבת שמות

נברתי בארון כדי למצוא בגדי שבת ומצאתי גרביונים שמחקים גרביונים תרמיים. אחרי שקנו לי אותם, קברתי אותם שם בזלזול. קיומם דחף אותי להתלבש וללכת לבית הכנסת במקום לדבוק במניין סלוניקי שלי – הביטוי למרד שלי במקומן של הנשים בתפילה (צופות), שקשור לזה שמחד, אני לא סובלת מניינים שוויוניים ומאידך, אני מתחילה לתהות כמה תהיות על ערכי השוויון.
עד שכבר יצאתי מהבית, החלטתי לעבור אצל חברה שלי, לאסוף אותה לתפילה. היא קצת מפונקת, כך הודעתי לה. אצלם מתכרבלים כל החורף ועונות המעבר בשמיכות ובגרביים, ומתלוננים על הקור גם כשלא כל כך גרוע. אבל הפעם היה קר באמת, ובהתאם לזה, היא ישבה ליד הקמין והשתעשעה באחיין שלה. חיכיתי לה קצת עד שתתלבש והגענו לבית הכנסת באמצע דברי התורה שמפרידים בין קבלת שבת לערבית. הזדרזתי לקרוא את המזמורים שפספסתי, אבל דברי התורה חדרו אותם בשניות. יוסף היחיד שנקרא צדיק כי שמר על אות ברית קודש. בחירה נועזת, לטעמי, לדברי תורה בערב שבת, אם כי לא נועזת כמו הבחירה לומר דברי תורה על פגם הברית בשבע ברכות. משם הרב עובר לענייני דיומא, הסרטון של חברי הבית היהודי על נישואין חד מיניים. תראו, גם הרב השני שלנו, ששימש שליח ציבור באותה שבת ואולי לכן לא דרש, הוא אדם שאוחז בתפיסות עולם די גזעניות, אבל כבר רמזתי שאני תוהה לגבי ההגדרות האלה ואני לא בטוחה שהאלטרנטיבה המכילה מוצלחת במיוחד. אז
אני מקשיבה, ואני בלכה דודי במקביל, והרב מרעים בקולו – בלי עין הרע יש לו קול רועם – יש מי שקורא לאנשים כאלה חולים. זאת לא מחלה!
תוכן הדברים מפתיע אותי, כי אני יודעת עם מי יש לי עסק. אבל הנימה, הנימה רומזת לי ש-
זאת לא מחלה! זו עבריינות לשמה! איפה ראינו שהקדושברוכו מעניש מי שחולה? את העבריינים מענישים!
ובאותו הרגע, אני אסירת תודה על כך שאני לא לסבית. עוד לפני שאני בכלל מתחילה להיכנס לתועבה, לא תועבה, המרחב האישי, המרחב הציבורי, האם אפשר לדרוש מחדש את הפסוקים (כפי שהציעה, אגב, שושה גרינפילד). אני פשוט, בלב, נושפת אוויר החוצה בהקלה. מזל שהוא לא מדבר עלי. מזל שבזה אני מיישרת קו עם כולם. שאני נמשכת לגברים. הו, תודה, תודה, שהדברים החריפים האלה שאתה אומר השבת בבית הכנסת בטון החריף הזה, הלא מתפשר, עוברים לי מעל הראש כי הם לא רלוונטיים. שזה שדה אחד שבו השיטה שיש לה כל כך הרבה זוויות, וניואנסים דקים, קירקגוריים, סולובייצ'יקיים, ליבוביצ'יאנים אפילו, שאומרים: עם כל הכבוד לך, -להים-התורה-ההלכה מבקשים אחרת, לכי תעקדי את עצמך, תמיתי עצמך על זה-
השיטה הזו לא נבחנת ולא מתגלה כלא יעילה. מודה על כך שיש ניסיון שאני לא צריכה לעמוד בו.
ואחרי כל זה, אני אפילו מצליחה להתרכז בתפילת ערבית.