חתולה על גג פח לוהט

אם נודה על האמת, החיים שלי התחילו להדרדר לאבדון ולתהומות הנשייה מיד אחרי שגיליתי שאני אלרגית לחתולים. מדובר בנזר הבריאה, פחות או יותר. מי בכלל אלרגי לנזר הבריאה? זה מחדל.

אני הולכת למ', יושבת אתה במרפסת ושואפת את עשן הסיגריה שהיא מעשנת. בינתיים מיצי מסמנת לנו שהיא רוצה להיות חברה שלנו, ואני לא יכולה להיענות לקריאה שלה, אלא במחיר עיניים מגורות וסינוסים גדושים.

היום ישבתי על הגג ואכלתי ארוחת צהריים צמחונית למשעי. הגיעה חתולה. אמרתי לה בלב, תקשיבי, אני אאכיל אותך אחרי שאסיים לאכול, אחרת את תייללי פה ללא הפסק. ואכן כך עשיתי. לקראת סוף הארוחה שמתי מעט מהבורגול שלי ליד איזה צינור מפח. ערמתי עוד שתי ערימות לעורבים שהגיעו לשם. הסתכלתי על השלושה מכרסמים בורגול וזה היה חמוד מאד. לכן לא צילמתי את זה, פשוט חוויתי את זה על המקום. אחר כך אחד העורבים קפץ על חיפוי הפח הזה (מה יש שם?) והפחיד את החתולה. היא המשיכה לאכול. אחר כך העורב השני התגנב מאחוריה וניקר אותה בזנב. לדעתי זה היה נבזי. התחלתי לצחוק בקול רם. שמתי מעט אוכל לחתולה במרחק מהעורבים. החתולה רבה עם העורבים באה לאכול. קראתי לה פסס פסס עד שהיא הגיעה. היא טעמה קצת והבינה שבורגול זה לא בשבילה. הגיעה עוד חתולה. צילמתי אותה כי היה ברור שאני בניסוי חברתי ולא באמת חיה את הרגע. ואחר כך הלכתי משם.

שונרא

מיאו חתלתולי מיאו מיאו מיאו